פְּגישָׁה בְּצֹמֶת שׁטְרָאוּס וְהַנְּבִיאִים   אִשָּׁה נֶחְפֶּזֶת בִרְחוֹב הַנְּבִיאִים. גַּרְבֶּיהָ שְׁחוֹרִים, גַּם שְׁבִיסָהּ שָׁחוֹר, הָדוּק, שֶׁלֹּא יִרְאוּ לָהּ שְׂעַר עֶרְוָתָהּ. אִישׁוֹן אָדֹם מִזְדַּקֵּף מוּלָהּ, מְפַלְבֵּל: "עִצְרִי!" אֲנִי עִם הָאִישׁוֹן הַיָּרֹק פּוֹסֵעַ לִרְחוֹב שְׁטְרָאוּס. שְׂעַר הִרְהוּרַי מִתְפָּרֵעַ.   ירושלים, סיוון תש"ו